גזר דין בתיק ת"פ 23520-10-11

רקע

1. הנאשם הורשע לאחר שמיעת ראיות בעבירה של החזקת סמים מסוכנים שלא לצריכה עצמית לפי סעיף 7(א) רישא לפקודת הסמים המסוכנים, התשל"ג-1973 (להלן: "פקודת הסמים"), עבירה של שיבוש מהלכי משפט לפי סעיף 244 לחוק העונשין, התשל"ג, 1977, ועבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו לפי סעיף 275 לחוק העונשין, בכך שביום 5.10.11 במושב לוזית, כאשר שוטרים נסעו אחרי רכבו של הנאשם בעקבות מידע מוקדם, החל הנאשם בנסיעה מהירה בכביש הראשי של המושב. בשלב מסוים, פנה הנאשם פניה חדה לדרך עפר עד שנעצר בדרך ללא מוצא. במהלך הנסיעה השליך הנאשם 12 פלטות חשיש שמשקלן הכולל 1,161.4 גרם. כאשר הגיע שוטר לעוצרו הכה הנאשם באגרופיו בראשו של השוטר ונאבק עמו תוך שהוא בועט בו ומכה בו באגרופיו עד אשר נאזק. 

טענות הצדדים

2. ב"כ המאשימה סבורה כי מתחם העונש ההולם את כמות הסם אשר נתפס ואת העבירות הנלוות לעבירת החזקת הסמים  נע בין 12 ל- 24 חודשי מאסר בפועל, וטענה כי נוכח עברו הפלילי של הנאשם בתחום הנשק והרכוש, נסיבות ביצוע העבירות בהן הורשע, מדיניות הענישה הנהוגה הערכים המוגנים ומידת הפגיעה בהם יש להטיל על הנאשם עונש מאסר שקרוב לרף העליון של המתחם וכן מאסר על תנאי, קנס ופסילת רישיון נהיגה שכן הנאשם עבר עבירת סמים תוך כדי נהיגה. בנוסף ביקשה ב"כ המאשימה להורות על חילוט הרכב ששימש לביצוע העבירות.

3. לתמיכה  במדיניות הענישה הנהוגה, הפנתה ב"כ המאשימה  לע"פ 9210/11 שם הורשע נאשם בהחזקת 8 ק"ג חשיש ובעסקה נוספת והן בעבירה של שיבוש מהלכי משפט, ונגזרו עליו 48 חודשי מאסר, 50,000 ש"ח קנס וחילוט הרכב. ולת"פ (מחוזי חיפה) 27305-01-12 שם הורשע נאשם בהחזקת כ-600 גרם חשיש, שהינה חצי מהכמות בה החזיק הנאשם, ובית המשפט גזר עונש של  18 חודשי מאסר בפועל.

4. ב"כ הנאשם סבור כי מתחם העונש ההולם הוא של מאסר אשר ירוצה בעבודות שירות. לדבריו עברו הפלילי של הנאשם ישן שכן הנאשם יצא ממעגל הפשע לפני כחמש שנים. כמו כן הנאשם נשוי ואב לארבעה ילדים ואשתו הרה, והוא המפרנס של בני משפחתו. עוד ביקש ב"כ הנאשם להתחשב בכך שהנאשם שהה במעצר של כחודש ימים ובהמשך שהה במעצר בית מלא לחודש נוסף ומאז הוא נמצא במעצר בית לילי עד לתום ההליכים קרי במשך כשנתיים ימים.

5. לדברי ב"כ הנאשם הפסיקה שהציגה ב"כ המאשימה אינה דומה כלל לנסיבות האישום בו הורשע הנאשם שכן הפסיקה שהוצגה על ידה חמורה לאין ערוך מהמקרה בו הורשע הנאשם. לתמיכה בטענותיו הציג ב"כ הנאשם אסופת פסקי דין בהם בתי המשפט הסתפקו במאסר שירוצה בעבודות שירות.

6. הנאשם מסר כי הוא אב לארבעה ילדים, החמישי בדרך וכי הוא מתפרנס מחקלאות.

מתחם העונש ההולם

7.      בע"פ  6747/11 מדינת ישראל נ' מערוף אבו רקיק ([טרם פורסם] מיום 3.1.13) חזר בית משפט העליון על החומרה הטמונה בעבירות הקשורות בסמים והנזק הרב אשר הן גורמות לחברה. בית המשפט העליון הפנה לקביעה שנקבעה בע"פ 211/09 אזולאי נ' מדינת ישראל ([פורסם בנבו], 22.6.2010):

"הענישה בעבירות מסוג זה נועדה, קודם לכל, לשרת את מטרת הגמול לעבריין על עיסוק בסם העלול לסכן חיי אדם ולפגוע בבריאות המשתמשים בו; שנית, על העונש להעביר מסר חד-משמעי של הרתעה ביחס לעבריינים פוטנציאליים, ולשמש אות אזהרה אפקטיבי לכל מי שמתכוון לקחת חלק במערכת ההעברות והסחר בסמים, תהא אשר תהא הפונקציה אותה הוא ממלא בשרשרת זו של העברת הסם מיד ליד" (שם, בפיסקה 10, וראו גם, ע"פ 9482/09 ביטון נ' מדינת ישראל ( [פורסם בנבו] , 24.7.2011); ע"פ 5765/10 פלוני נ' מדינת ישראל ( [פורסם בנבו] , 5.6.2011); ע"פ 3570/09 אבו עמרה נ' מדינת ישראל ( [פורסם בנבו] , 3.5.2010)).

8.       עמדת בית המשפט העליון וכן העובדה שהמחוקק קבע לצד עבירת החזקת סם שלא לצריכה עצמית, עונש מאסר של 20 שנה, מלמדים על כך שמדובר בערך חברתי ממעלה ראשונה. במקרה שבפני כתב האישום הוגש בבית משפט השלום ולכן העונש הקבוע לצד העבירה הוא עד 7 שנות מאסר, אולם גם כך מדובר במדרג החומרה הגבוה ביותר בבית משפט השלום.

9.       לעבירת החזקת הסמים מצטרפות שתי עבירות נוספות של שיבוש הליכי משפט והכשלת שוטר אשר נועדו לסכל את תפיסתו של הנאשם והבאתו לדין כך שמתחם העונש ההולם אירוע זה מתחשב במכלול העבירות בהן הורשע הנאשם.

10.   סעיף 40 ג' לחוק העונשין קובע כי בקביעת מתחם העונש ההולם על בית המשפט להתחשב בנסיבות הקשורות  בביצוע העבירה בהתאם לסעיף 40 ט' לחוק העונשין. מנסיבות ביצוע העבירה עולה כי מדובר בעבירות שבוצעו תוך תכנון מוקדם, שכן הסמים היו ברכב בו נסע הנאשם, והנאשם ידע על כך שהסמים ברכב,  וטרח לזרוק אותם במהלך נסיעתו. חלקו של הנאשם בביצוע העבירות הוא מרכזי, שכן מאחר שהנאשם שתק בעת חקירתו והכחיש בבית המשפט את המעשים המיוחסים לו, הוא לא מסר גרסה לעניין החזקת הסמים והדרך בה הגיעו אליו ומהי מטרת ההחזקה, ולכן הוא המעורב היחיד בעניין. עוד יש להתחשב בכך שמדובר בכמויות סם לא מבוטלות ששווים הכלכלי רב, המחולקות לשנים עשר יחידות. יודגש כי הנאשם הוא חוליה משמעותית בשרשרת הפצת הסם שכן כמות הסמים אותה החזיק מספיקה לעשרות מנות. (זאת בהתחשב בחזקות אותם קבע המחוקק בפקודת הסמים). עוד אתחשב בקביעת המתחם בכך שכאשר נתפס הנאשם על ידי שוטרים הוא ניסה להימלט מפניהם ברכב בו נהג, בהמשך השליך את הסמים וכאשר נתפס התנגד פיזית למעצר.

11.   אשר לענישה הנוהגת אותה הציג ב"כ הנאשם היא מתייחסת לנאשמים אשר הודו ולקחו אחריות למעשיהם, חלקם שיתפו פעולה עם רשויות התביעה עוד בשלב החקירה, וחלקם סבלו מבעיות בריאותיות משמעותיות, ולכן בית משפט החליט שלא למצות עימם את הדין ולהעדיף את אפיק השיקום.  בת"פ 5990/05 [שלום ב"ש] אמנם דובר על נאשמים אשר ניהלו הוכחות, אולם בית משפט החליט שלא למצות עימם את הדין בשל הליך שיקומי משמעותי.

12.   סקירת פסקי הדין השונים טרם תיקון 113, מלמדת כי העונשים שהוטלו נעים בין מאסר בעבודות שירות ועד למאסר בפועל ממש.

לעניין הענישה הנוהגת לאחר תיקון 113 ר' ת.פ. 24777-12-09 של בית המשפט השלום בראשון לציון שם נקבע, במקרה של החזקת סמים מסוג חשיש בכמות של כ-45 גרם ללא עבירות נלוות, מתחם של מאסר מותנה ועד 3 חודשי מאסר, ובענייננו מדובר בכמות גדולה בעשרות מונים ובעבירות נלוות. ר' ת.פ. 8696-08-12 של בית משפט השלום עכו שם נסקרה בהרחבה עבירת החזקת הסם שלא לצריכה עצמית כאשר דובר בהחזקת סם מסוג הרואין במשקלים שלא עלו על כ- 50 גרם. אכן שם דובר בסם במדרג חומרה גבוה יותר, אולם המתחם נע בין שנתיים מאסר ועד לארבע שנות מאסר. ר' ת.פ. 19965-0512 של בית השלום ירושלים שם קבעתי מתחם של שנתיים ועד שבע שנות מאסר כאשר דובר בכמות סם משולשת ובנאשם הנמצא במקום גבוה בשרשרת הפצת הסם והיה אף אחראי לקשירת קשר בעניין הפצת הסם.

13.   בהתחשב בכל אלה אני סבורה כי מתחם הענישה ההולם, בנסיבותיו של תיק זה, ובהתחשב בכך שהנאשם ביצע במסגרת אותו אירוע, גם עבירות של שיבוש מהלכי משפט והפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו, נע בין עונש של 7 חודשי מאסר בפועל ועד ל24 חודשי מאסר בפועל.

העונש המתאים